פסק-דין בתיק ת"א 17343-07

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה נזיקית בגין תאונה בה היתה התובעת, כטענתה, מעורבת ביום 29.12.05  במהלך עבודתה אצל נתבעת מס' 1, המבוטחת באמצעות נתבעת מס' 2 ובה נפגעה בברך ימין (להלן: "התאונה").

2.         התובעת הינה מהנדסת כימיה במקצועה ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היא עבדה במעבדה של נתבעת מס' 1.

3.         לאחר אירוע התאונה המשיכה התובעת בעבודתה עד לסוף המשמרת ובראשונה פנתה לקבלת טיפול רפואי ביום 1.1.06. לתובעת נקבעה תקופת אי-כושר מעבודה וזאת מיום 1.1.06 ועד ליום 10.7.06.

4.         המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובעת נכות זמנית בשיעור של 40% לתקופה מיום 1.5.06 ועד ליום 1.10.06, ובהמשך נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% החל מיום 1.1.07.

5.         במסגרת התביעה הגישה התובעת חוות דעת רפואית של ד"ר ברוסקין ולפיה, בעקבות אירוע התאונה נותרה לה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 20% בגין אי יציבות קדמית-אחורית בברך ימין בהתאם לתקנה 48(2)(ב) לתקנות המל"ל, וכן 10% בגין נזק במיניסקוס בצורה קלה בהתאם לתקנה 48(2)(ז)(1) (או לחילופין, 10% בגין מצב לאחר ניתוח הוצאת המיניסקוס עם שינויים ניווניים ארתרוטיים קלים בהתאם לתקנה 48(2)(ז)(4) לתקנות המל"ל).

            מנגד, הנתבעות הגישו חוות דעתו של ד"ר מרדכי קליגמן לפיה הוא אימץ החלטת המל"ל  וקבע כי לתובעת נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10%.

            לאור הפערים שהתגלו בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהסכמתם, מונה פרופ' חיים צינמן כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט כי בעקבות אירוע התאונה נותרה לתובעת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5% על פי מחצית אחוזי הנכות שבסעיף 48(2)(ז)(4) לתקנות המל"ל.

6.         בהתאם להסכמה אליה הגיעו הנתבעות וצדדי ג', ההודעה נגד צד ג' מס' 1 נמחקה, וצד ג' מס' 2 נטלה על עצמה את הכיסוי הביטוחי והייצוג של הנתבעות מכוח אישור קיום ביטוחים ראשוני אשר הוצא לנתבעות אצל צד ג' מס' 2.

7.         במסגרת הדיון בתביעה הוגש תצהיר עדות ראשית אחד מטעם התובעת והיא נחקרה בפניי. מנגד, מטעם הנתבעות לא הוגשו תצהירים ולא הוזמנו עדים.

טענות הצדדים בתמצית:

8.         לטענת התובעת, התאונה אירעה כאשר במהלך עבודתה במעבדה של נתבעת מס' 1 היא החליקה על הרצפה הרטובה, נפלה ונפגעה בברכיים. התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה את נסיבות אירוע התאונה כנטען בתביעה, מה גם ומטעם הנתבעות לא הוזמנו עדים. לפיכך, ובהתחשב בנסיבות אירוע התאונה, יש להטיל את החבות בגינה לפתחן של הנתבעות. 

            התובעת מבקשת לסטות מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, לפיה נקבעה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5%, שכן המומחים מטעם שני הצדדים קבעו לתובעת נכות רפואית בגין פגיעה בברך בשיעור של 10%. התובעת מבקשת פיצויים בראשי הנזק השונים, ולעניין זה אתייחס ביתר הרחבה ככל ותתקבל גרסת התובעת באשר לנסיבות האירוע ושאלת החבות.

9.         לטענת הנתבעות, גרסת התובעת ביחס לנסיבות אירוע התאונה הנטענת עלתה באופן כללי וסתמי והתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה במשפט ובמיוחד ביחס לטענה המרכזית כאילו הרצפה בה החליקה היתה רטובה עובר לאירוע התאונה. ודוק, החלקה כשלעצמה היא חלק מסיכוני החיים הרגילים ולא מטילה אחריות על הנתבעות. התובעת לא טרחה להזמין עדים רלוונטיים למשפט, והיא פנתה לטיפול רפואי רק כעבור שלושה ימים ממועד האירוע הנטען. בנסיבות העניין, ומאחר ועדותה של התובעת הינה עדות יחיד של בעל דין, אין לקבל את התביעה בהסתמך עליה ויש לדחותה על הסף.

            לעניין הנכות הרפואית, הנתבעות מבקשות לקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט הואיל וקביעותיו מבוססות על ממצאים רפואיים קודמים מהם סבלה התובעת בברך וכן לאור ההלכה הפסוקה, לפיה רק במקרים חריגים בית המשפט יסטה מקביעות המומחה מטעמו, מה גם ובמקרה דנן מומחה בית המשפט מונה בהסכמת הצדדים בעלי הדין ועל דעתם.

ד י ו ן:

10.        בסעיף 5 לתצהיר עדותה הראשית, מוצג ת/1, תיארה התובעת  את נסיבות אירוע התאונה באופן סתמי וכללי, באומרה:

" ביום 29.12.05 תוך כדי עבודתי ו/או בתהליך ביצוע העבודה במעבדה החלקתי על הרצפה הרטובה, נפלתי על הברכיים ונפגעתי (להלן: "התאונה")".

בטיעון התובעת לעיל אין כל התייחסות לעניין המיקום המדויק בו אירעה התאונה, העבודה אשר ביצעה עובר לאירוע התאונה ונוכחות עדים במקום. חשוב מכך, אין בתיאור התובעת לעיל כל התייחסות למקור הרטיבות של הרצפה ומתקבל רושם מוטעה כאילו התובעת החליקה ונפלה מאחר והרצפה היתה רטובה טרם האירוע הנטען.